אני בחורה בת 23, אני חיה חיים די עמוסים,
ובשונה מחברותיי אני לא חשה כמיהה גדולה להתחתן.
קיימות סיטואציות שבהן אני חשה צורך,
אך בדרך כלל לא.
אמנם כשאני רואה רווקות מבוגרות נצבט ליבי,
וכשאני רואה אישה צעירה שהספיקה הרבה אני רוצה להידמות אליה.
אני רוצה הרבה ילדים,
וגם רוצה מאוד להתחתן בע"ה.
אני לא ברורה עם עצמי ותנודתית מאוד בעניין.
השאלה היא: בשביל מה מתחתנים?
או יותר ספציפי:
בשביל מה אנחנו, כיהודים, מתחתנים?
***************************************************************
שלום יקרה ויישר כוח על השאלה, ממש שאלה חשובה. לשם מה מתחתנים?
קודם כול בקשר להתלבטות שלך אם את רוצה להתחתן או לא,
את במצב מצוין ואנושי מאוד.
כולנו בנויים מרצונות שונים,
מגוונים וגם מנוגדים.
זה חלק מהיותנו בני אדם בעלי שאיפות שונות ונפש מורכבת,
ולא מלאכי השרת.
נראה שאת גם רוצה להתחתן וגם לא רוצה להתחתן.
ישנן סיבות שמובילות אותך לרצות וישנן סיבות שמובילות אותך לא לרצות.
בשביל להתחתן אין חובה שיהיה רצון ממש חזק ובוער.
אדרבה, ישנם יתרונות ברורים בהחלטה להתחיל
להיפגש לפני שחשים שהכול דחוף ולחוץ,
לחפש ולמצוא מתוך נינוחות ושיקול דעת.
נחזור לשאלה: בשביל מה אנחנו, כיהודים, מתחתנים?
מהשאלה שלך מובן שאת מחפשת את המניע האידיאולוגי לחיי נישואים.
זה חשוב מאוד.
ובכל זאת נתחיל מהסיבה להתחתן ברמה האישית והאנושית.
בהמשך יובן מדוע.
חשוב לדעת – חיי נישואים כוללים בתוכם שמחה,
אהבה, כיף, בית משלך, ילדים משלך,
מישהו שאוהב רק אותך,
הזדמנות לחוות את החיים ברובד הכי עמוק ושמח שלהם.
כמובן, יש התמודדויות ויש קשיים,
וצריך לעמול כדי שהנישואים יישאו את הפירות הרצויים.
אבל ביסודו של דבר,
נישואים מוצלחים הם הדרך היחידה והטובה ביותר להרגיש מלאות וסיפוק.
כמו שאת בוודאי יודעת,
אדם לא מרגיש סיפוק רק מעצם החיים וגם לא מבילויים,
אלא רק בזכות מעשים שיש בהם נתינה,
השפעה על העולם והגשמה של הכוחות הטמונים בו.
חיי זוגיות הם האפשרות האמיתית והעמוקה ביותר להגשמה עצמית,
ההשפעה המשמעותית ביותר על העולם,
הנתינה באופן העמוק ביותר.
נתינה של אהבה כלפי בן הזוג וקבלת אהבה ממנו,
החיים בקרבה גדולה עם אדם אהוב –
הם אלו שבונים את הנפש, את הביטחון ואת השמחה.
גם לך וגם לו.
וישנן סיבות נוספות:
הולדת ילדים – זו הנתינה הגדולה ביותר האפשרית.
בעצם הולדת הילדים אנחנו הופכים להיות שותפיו של הקב"ה ממש –
לברוא אדם מאפס, לתת לו את הצרכים הכי בסיסיים,
להיות שותפה בבניית השקפת העולם שלו,
ובסופו של דבר לתת לו גם את העצמאות שלו.
אין הגשמה עצמית גדולה מזו.
היציבות בתא המשפחתי נותנת לאדם את היכולת להשפיע החוצה ומאפשרת לו
למצות את היכולות שלו בצורה הרמונית ומאוזנת עם ההשקעה בעצמו.
חיים טבעיים ובריאים –
הטבע של הגוף והנפש שלנו בנוי כך שצורת החיים
המתאימה לו היא זוגיות ויצירת משפחה.
"לא טוב היות האדם לבדו".
המשך הקיום שלי בעולם – אנחנו בני תמותה,
יבוא יום ולא נהיה עוד בעולם.
מבחינה אישית זהו האובדן הגדול ביותר.
אבל אם יש לנו צאצאים, במידה רבה הם ההמשך שלנו.
הקיום שלנו עדיין יימצא וימשיך לפעול בעולם –
"בניין עדי עד".
כל הנאמר עד כאן נכון לא רק ליהודים אלא לכל אדם.
הסיבה לכך שאנו כיהודים רוצים להתחתן לא מנותקת
מהסיבה לכך שכל אדם רוצה להתחתן,
אלא מוסיפה נופך.
אנחנו מאמינים שאותם רצון וצורך שטבועים באדם –
לנתינה, להשפעה ולאהבה – הם לא רק טבעיים.
הרצון והצורך הללו הוטבעו בנו על ידי הקב"ה,
כדי שנרצה להיות חלק ממה שהוא עושה.
שנרצה גם אנחנו לברוא, להיטיב, להשפיע.
האושר שאנחנו חשים כשאנחנו נותנים,
נובע מכך שבזה אנחנו הולכים בדרכיו של הקב"ה ומידמים לו.
אנחנו לא חיים לבד,
אלא כמו שהקב"ה רוצה לשכון בתוכנו, יחד איתנו,
גם אנחנו רוצים לשכון יחד עם בן הזוג שלנו בשותפות מלאה.
כמו שהקב"ה ברא עולם ובני אדם ודואג לצרכים שלהם –
מהצרכים הגופניים הכי בסיסיים ועד הצרכים הנפשיים והרוחניים הכי עדינים –
כך גם אנחנו רוצים לברוא בני אדם ולתת להם את הצרכים שלהם,
עד כמה שאנחנו יכולים.
וכמו שהקב"ה נתן לנו את התורה –
כהדרכה לחיים נכונים שמביאים אותנו לחיים של
משמעות בעולם הזה ושל נצח לעולם הבא –
כך אנחנו מגדלים ומחנכים את ילדינו לתורה ולמצוות,
שיזכו אותם בעולם הזה ובעולם הבא.
וזה לשון ספר החינוך במצוות פרו ורבו:
"משרשי מצוה זו שיהיה העולם מיושב,
שהשם ב"ה חפץ בישובו, כדכתיב:
'לא תהו בראה לשבת יצרה'.
והיא מצוה גדולה,
שבסיבתה מתקיימות כל המצות בעולם,
כי לבני אדם ניתנו ולא למלאכי השרת".
כלומר, אותו רצון טבעי של האדם לשלמות,
לחיים של "ביחד",
לנתינה ולהמשך הקיום שלו בעולם,
הוא לא רק אינטרס אישי של כל פרט,
אלא הוא מחובר לרצונו של הקב"ה,
שרוצה שהעולם יהיה מיושב.
הקב"ה חי העולמים רוצה עולם מלא בחיים גם במובן הפשוט
של ריבוי האוכלוסייה וגם במובן עמוק יותר –
חיים מלאים וטובים של כל היושבים עליה,
ובמובן הכי עמוק – קישור למקור החיים – הקב"ה –
על ידי עבודת המצוות.
לכן אנחנו מתחתנים.
זו הדרך לקיום מצוות פרייה ורבייה,
שכוללת בתוכה הולדת ילדים וחינוכם למצוות,
וכוללת בתוכה גם כל יצירה,
השפעה ונתינה חיובית לעולם.
ובזה אנחנו מוציאים לפועל את הרצון של הקב"ה לברוא עולם,
ובתוכו חיים שקשורים אליו.
בניגוד לרוב מצוות התורה,
שמופיעות בתורה רק בספר שמות אחרי שנהיינו לעם ישראל ובהמשך כשקיבלנו תורה,
המצווה להתחתן מופיעה כבר בספר בראשית –
כשעוד לא היה עם ישראל ועוד לא הייתה תורה מסיני,
אלא רק אדם וחוה בלבד.
הסיבה לכך היא שמצווה זו יסודה ברובד האנושי הפשוט של היותנו בני אדם,
וחשוב לנו מאוד להשפיע וליצור בעולם.
חשוב לנו מאוד שהחיים יהיו משמעותיים,
ורק לאחר מכן אנו מוסיפים לתוכם את הרובד היהודי והרוחני.
סיבות נוספות להתחתן מופיעות בחז"ל:
על ידי הנישואין יש השראת שכינה – "זכו, שכינה ביניהן".
בני זוג יכולים ממש להביא את הקב"ה לעולם (שכינה).
הולדת ילדים מקרבת את הגאולה –
"אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף".
ועוד הרבה מאמרי חז"ל בנושא.
יהי רצון שתזכי להפעיל בעולם את שליחותך האמיתית מתוך שמחה ונחת.
את לא בטוחה אם בכלל רוצה להתחתן,
ויש בך רצונות שונים ונוגדים.
כל הבעיה שאת לא יודעת איזה קול להקשיב.
כי זה בדיוק מה שעושים באימון הרגשי – להכין לך מקום שם אתה שומעת רק את עצמך, ובטוח שזה הקול הנכון.
עכשיו במכון עומק הקשר:
1.זכינו ללוות כבר מעל 2000 בנות לחופה. אולי גם לך האימון הרגשי שלנו – אחת על אחת, באופן אישי, יכול להיות טוב? כאן את לוחצת לכל הפרטים.
2. התארסת? מוזמנת ללחוץ פה ולקבל את הערכה למאורסת מזל טוב!
3. אתה בחור שמבקש זוגיות? יש לנו מיילים לבחורים! מוזמן ללחוץ פה כדי לקבל תכנים שיתאימו לך יותר
4. אהבת את הסיפור? יש עוד עשרות כאלו שמחכים שתקראי אותם! בספר הדרך אל הבית – אפשר לקנות בדברי שיר או דרך הקישור כאן
השארת תגובה
