בדיוק סיימתי כעת אימון עם בחורה מהממתבת 25, נפגשה כבר עם מעל 40 בחוריםחשוב לי בהתחלה לנסות לזהות קודם כל את החוזקות המיוחדות שלהאת הגודל

שלומית יוצאת לדייטים — פארק, קפה, בית — ובכל פעם אותו רגע שבו היא חייבת להגיד:
“יש משהו שאני צריכה לספר לך…”
סוד שמלווה אותה מאז הילדות, עיצב את העולם שלה, ונתן לה הרבה יתרונות – אבל גם קושי.
מה שקורה בדייט השלישי תמיד אותו דבר: המבט שלו משתנה, והיא נשארת עם התפילה שאולי הפעם זה כן יעבוד

הסיפור לוקח אותנו אל נקודת הבחירה האמיתית:
מה עושים כשאדם שאיתך הוא נכון – אבל החיים שלו כבר לא “חלקים”?
איך מחליטים אם הסוד הוא מכשול – או דווקא הזדמנות לראות את האדם שמעבר לו?

זהו סיפור על ערך עצמי, גבולות, ואמונה שיש מי שמוכן לבחור בי — בדיוק כמו שאני.

אמונה סוף-סוף מוצאת בחור שמרגיש בדיוק זה.
שיחה זורמת, התלהבות משני הצדדים — ואז שתי מילים מפילות הכול: שמירת נגיעה

ברגע אחד היא ניצבת מול השאלה שאף אחת לא רוצה לשאול:
לוותר על הערכים שלי כדי להתחתן — או להחזיק באמת הפנימית שלי גם אם זה כואב?

סיפור קצר על גבולות, אמונה, ודבר אחד שחשוב לזכור:
על מי שאת — לא מתפשרים.

מרים, סטודנטית צעירה, מתעוררת מחלום שמרגיש כמו סיוט – חתונה שמובילה לאובדן החופש ולחיים של שגרה מתישה. מצד אחד, הרצון לאהבה ולבית חם בוער בה. מצד שני, היא פוחדת להיעלם בתוך מחויבויות אינסופיות ולוותר על עצמה.
האם חייבים לבחור בין חיי זוגיות למשמעות אישית? האם אפשר לשלב בין קריירה, חברות וזוגיות טובה?

💭 בואי תגלי איך מרים מתמודדת עם הפחדים, מגלה נקודת מבט חדשה על נישואים, ועל איך אפשר ליצור חיים מלאים – גם בתוך זוגיות.
✨ כי לבחור בזוגיות זו לא לוותר על עצמך – זו בחירה שיכולה להעצים אותך.

רוצה לדעת איך?
הסיפור הזה נכתב במיוחד בשבילך.

קוקס? או קוקו? קוקס זה יומיומי, כזה שעושים כשממהרים לאוטובוס. לא מספיק בשביל דייט. קוקו זה הרבה יותר יפה. מדגיש את מבנה הפנים שלה. בעצם,

המקום שלי בקשר הוא סיפור על מערכות יחסים ועל הרגעים הקטנים שמספרים הכול. דרך עיניה של אחינועם, נגלה דינמיקה חבויה שכולנו מכירים – בין נתינה לקבלה, בין תקווה לאכזבה, ובין רצון להשקיע לרצון להרגיש מיוחדים. סיפור נוגע ללב שמזמין אותנו פשוט להרגיש.

את מגיעה לחתונה נרגשת כמעט כמו אמא של הכלה. הכלה רק רואה אותך ואת מיד מקבלת ממנה חיבוק גדול ונרגש

רק שבועיים וחצי עברו מאז שהתחילו לצאת,
אבל איריס כבר מרגישה מותשת מרוב מחשבות.
כמה עליות וירידות היא ידעה בקשר הקצר הזה…

גבינה 3% נכנסה לעגלת הסופר שלי
התפנה לה מקום, במקום פריכיות האורז שחזרו למדף.

ממרח השקדים ישב בעמדת המתנה,
עוד לא עבר את וועדת הקבלה המחמירה
לעגלה של צורית.

"את מבינה? זו הפעם הראשונה שאני עושה את זה.." היא אומרת לי והעיניים שלה כלפי מטה, בוהות בכפית שבוחשת בתנועות עגולות בכוס התה