החתונה של אחותי היא היתה מהממת. הכלה הכי יפה שראיתי. עטופה בשמלה לבנה, בטול. עטופה במשפחה, בחברות, בתפילות. אבל ככה היא. זאת רחל. היא תמיד

מכתב מאבא ילדה שלי, בתי האהובה והיקרה,כל הדפים לא יספיקו לבטא את אהבתי והערכתי אלייך – את כל כך רוצה להיות נשואה, לחיות באהבה, לבנות

משהו איתי לא בסדר?! זה לא היה פשוט לארגן את השבת הזאת, ללא ספק. עברו כבר כמה שנים טובות מאז השירות הלאומי, וכל אחת מהחבורה

לא יודעת אם אני רוצה או לא… שאלה: היי, פעם יצרתי איתכם קשר…ראיתי שיש לכם אפשרות לשאלות ותשובות…ויש לי שאלה שמטרידה אותי מלא זמן…מלא זמן

חייבים להתחתן בכלל?! ״בקיצור הייתי בשוק!  הרי עשיתי כבר את העבודה הזו,למה אני צריכה להגיש אותה שוב?"היא פטפטה בעליצות כשהבחור יושב לידה ומביט בה.הם כבר יוצאים פעם

חתול בשק את שניר ראיתי לראשונה באירוסין של תמר ודודי. הוא ישב ליד דודי, והחבר'ה סביבו. לא שמעתי כל מה שהוא סיפר, למרות שהתאמצתי, אבל

להיות אני שאלה: רציתי להתייעץ. אני מעל 30 ולאחרונה הבחורים שדווקא רציתי אותם הורידו אותי וחשבתי מדוע זה קרה. אציין שאני עובדת כמנהלת במשרה נחשקת ויתכן

ההורים שלי ואני.. בשנה האחרונה- הפלאפון הפך אצלי לדמות הראשית בעלילה. היו ימים שהוא שתק- לפעמים אפילו שבועות או חודש, ואף אחד לא התקשר להציע

אין לי הצעות! אז מזמן לא יצאנו לבלות כל הבנות. החברות מהתיכון, נשארנו בקשר מאז."הייי, מה נשמע?!" יפית מחבקת אותי, כי באמת הרבה זמן לא

בלח"ית שאלה: מה אני יכולה לעשות כדי לא להיות "בלחית"??? מפריע לי שזה תמיד הנושא! עם החברות, הדודות שמברכות רק על חתונה בקרוב או העובדה

יקרה שלי… לא ידעתי איך להגיד לך את זה בעל פה… אז אני מנסה, מנסה בכתב. מקווה ממש שזה ידבר אלייך, ויענה… יש פה מהלך

מוזרה הודיה ישבה באוטובוס והסתכלה על הנוף החולף על פניה, נופו של לילה ירושלמי שקט. בחור צעיר שאחז בשקית קניות חצה את הכביש המקביל. נראה