בלוג

מכתב שכתבתי למתאמנת

 
 
יקרה שלי!
לא ידעתי איך לומר לך את זה בעל־פה,
אז אני מנסה בכתב.
מקווה ממש שזה ידבר אלייך ויענה…
 
אני רוצה לשתף אותך במהלך שכלי־אמוני בסיסי חשוב,
שההבנה שלו בונה באופן אחר את הרגש.
ישנם כמה דברים שאני מנסה לשנן לעצמי פעמים רבות,
ואני מרגישה שההפנמה שלהם מאפשרת הבנה אחרת ויוצרת בוסט מטורף של אמונה וחיזוק –
איך להרגיש,
להבין ולהתייחס לתחושה הפנימית שלך.
 
גם לי עדיין יש דברים שקשים להפנמה.
אני מתפללת שאזכה לזה בקרוב…
בינתיים זה קמעא־קמעא…
 
שימי לב שבמכתב זה אני לא מאמנת אותך,
אלא משתפת אותך בתפיסה אמונית שנותנת הרבה כוח.
 
את שואלת – ואולי בצדק – מי אמר שזה יקרה?
מי אמר שאתחתן פעם?
אני רואה עוד מישהי ועוד מישהי שלא.
זה לא קרה לה.
לחברות שלה יש כבר ילד או שניים או חמישה,
והיא – עדיין לבד.
 
מי אמר שזה יקרה לי?
אולי זה התיקון שלי?
אולי זה מה שהשם רוצה עבורי – שאהיה רווקה?
 
אז ככה…
ראשית כול – כבר מתוכן השאלה עולה
שבעצם ממש ברור לך שלא הבחורים או החברות או הדייטים –
הם האדונים לגורלך.
לא בזכותם את מתחתנת או לא.
וזו כבר דרגה גבוהה ממש.
 
זוהי אמונה.
אמונה פירושה למעשה עצם הידיעה שהשם הוא המנהל של כל העולם –
הכול הוא מנהיג,
הכול הוא יכול,
הכול ברשותו ובהחלטתו.
ולכאורה – השאלה שלך מעידה על כך שאת ממש שם.
 
אשרייך…
זה ממש לא מובן מאליו!
 
קורה לא אחת שאני מרגישה
שדברים תלויים באנשים אחרים,
בשכל,
בטקטיקה
או באלף ואחד גורמים אחרים.
 
עצם ההבנה הזו שאני רק בידיו של השם
ולא של אף אחד –
אף אדם,
אף בחור –
זה שלב יקר מאוד.
 
אבל לאמונה יש חבר צמוד, חבר קרוב.
קוראים לו ביטחון.
 
וביטחון פירושו למעשה
שה' אוהב אותי אישית,
כאהבת אב לבנו או לבתו,
והוא מחפש את הטוב ביותר עבורי.
 
כן.
טוב נגלה.
 
לא רק שהוא יכול הכול,
הוא ממש מחפש את טובתי.
 
כמו שכותב ה"נתיבות שלום":
"ויש ליהודי יחס מיוחד כבן אצל אביו הנאמן והמסור…
מכח אמונה זו נובע הבטחון כי בטוח בה' ובישועתו,
ואף שאינו הגון ואינו כדאי,
כרחם אב על בנים ירחם הקב"ה עליו".
 
כלומר,
לא רק שהשם הוא זה שעושה הכול,
אלא גם כאשר יהודי שקוע במ"ט שערי טומאה –
הוא יכול לעקוף את כולם ב"כביש עוקף" ששמו ביטחון.
 
את כל המסכים וכל הריחוק מהשם
הוא יכול לעקוף דרך ההנהגה המיוחדת הזו –
לבטוח בהשם שיציל אותי.
 
וזה לא קל בכלל…
זה כביש עוקף די מאתגר.
 
ועדיין,
את יכולה לשאול:
מי אמר שלהתחתן זה טוב עבורי?
אולי,
מאיזושהי סיבה לא ברורה,
זה לא מה שטוב בשבילי?
 
הרי השם עושה מה שטוב,
אז מי אמר שזה טוב לי?
 
"מהיכן נשאב הבטחון הגמור כי בודאי יושיענו,
אולי ח"ו אין זה עתה רצונו ית' להושיעו?"
 
קודם כול,
אני חייבת להגיד לך ביושר שיש כאן שיטות שונות,
אבל השיטה שאני הכי מתחברת אליה היא שגם אם אדם לא ראוי לישועה,
לפי דעתו,
הוא יכול לזכות בה –
רק בזכות הביטחון!!!
 
כלומר,
זה ממש טריק סודי לישועה!
 
אם אדם בטוח שהשם יעזור לו –
הוא ייוושע רק בכוח הביטחון!!!
 
אלא מה?
הטריק הזה הוא לגמרי לא מחוסר עבודה.
 
בעצם,
בשביל לזכות באמת להרגיש כך,
צריך לזכות לעשות עבודה פנימית של התבוננות באהבת השם עליי:
כמה השם אוהב אותי,
כמה אני יקרה לו.
 
"והביאור בזה,
כי יהודי הבטוח בה' שיעזור לו,
הרי שורש ומקור הבטחון כאמור,
הוא מחמת שמרגיש בלבו גודל אהבתו ית' אליו…"
 
כן, גם כשנראה לך שהכול תלוי בו, בהם, שאין סיכוי –
זה לא נכון.
 
זה תלוי בהשם.
אבל אני כזאת לא בסדר,
ולא בוטחת,
ולא מצליחה,
ולא מתפללת,
ולא טוב לי,
ולא שמחה…
 
ועדיין.
גם אז השם איתי.
 
גם במקרה כזה אני בת יקרה –
וה' עדיין רוצה בשבילי את מה שהכי טוב בשבילי!
 
מה את אומרת?
מה היית מעדיפה בשביל הבת שלך –
שהיא תתחתן
או שהתיקון שלה בעולם יהיה לתכנת מחשבים,
אנשים
או טרקטורים?!
 
היית רוצה בשבילה את מה שהכי טוב בשבילה.
וזה בדיוק מה שה' רוצה בשבילך.
 
כן.
השם רוצה שיהיה לך טוב,
שתהיי אהובה ומאושרת בבית שלך,
שתשמחי,
שתוציאי את הכוחות המדהימים שלך בתור אישה ואמא מן הכוח אל הפועל,
שיהיה לך שפע –
שפע של אהבה,
שפע של בית שמח וקדוש,
פשוט שפע וטוב.
 
למה?
ככה.
כי את בת.
 
אבל רגע…
אם הוא כל כך אוהב אותי –
למה זה לא קרה עד עכשיו?
זה לא מפריך לך את כל התיאוריה?
 
לא ממש.
כי לכתחילה –
אני סומכת על השם שיהיה טוב גלוי.
טוב נראה.
טוב שהוא גם בעיניי.
 
טוב כזה שאחר כך מספרים עליו וכותבים עליו –
התפללתי ונושעתי.
טוב נוצץ ובהיר ופשוט.
 
אבל בדיעבד,
הביטחון בהשם הוא לבטוח שאכן מה שהיה עד עכשיו –
מה שאין לי כרגע אפשרות לשנות –
היה הכי טוב עבורי.
 
שאגדל.
שאלמד.
שאצליח לעשות את הדרך הכי נכונה לבית שלי.
 
אבל מה זה כבר משנה, תכל'ס?
זה יזרים אליי יותר הצעות?
זה יגרום לאנשים יותר לרצות?
 
זה יגרום לי פחות לראות שכל הבחורים לא שווים
ושאין מצב שאני נשארת איתם דייט אחד,
שלא לומר חיים שלמים?
 
בפשטות – כן.
כשאנחנו באנרגיה של ציפייה לישועה,
באנרגיה של "הנה, הנה זה הולך לקרות…"
האנרגיה היא אחרת לגמרי מאשר כשאנחנו בתחושה של ייאוש.
 
יכול להיות שכל הפעולות יהיו דומות.
יכול להיות.
 
אבל המנגינה, הפנים, העומק שלהן –
יהיה אחר לגמרי,
ואת יודעת כמה זה משמעותי.
 
כשאת יודעת שאת אהובה
ושהחלום שלך ממש עוד רגע עומד להתגשם –
את הולכת ומחפשת איך השם הולך להפתיע אותך,
מה יצליח,
איפה זה יקרה…
 
ואז –
החסרונות נהיים קצת יותר נסבלים.
 
והדברים הטובים הופכים מעמודה בטבלה –
למשהו שהוא יותר מושך ומלהיב…
 
והאווירה היא אחרת…
וזה לגמרי אצלך.
ובכוחך.
 
להרגיש אהובה.
להרגיש בת של ה'
לבטוח!
השארת תגובה

[bws_google_captcha]

רוצה לקבל עדכונים כשבלוג חדש מתפרסם?

יש למלא פרטים. הנתונים נשמרים במערכת ולא יופיעו באתר.

מכתב למתאמנת

מי אמר שזה יקרה בסוף? איך אני יכולה לדעת שה' בכלל רוצה שאני אתחתן? מכתב שכתבתי למתאמנת, ואולי יענה לך גם

לקריאת הבלוג »

נפגעתי

הצצה למכתב אישי שדפנה כותבת ליוני, היא סמכה עליו, שיתפה אותו בקשיים שלה ובעולם הפנימי שלה, והוא פשוט קם והלך..

לקריאת הבלוג »

להקשיב לקול הפנימי

אביטל מתארגנת לפגישה, מתלבטת מה ללבוש, אם להתאפר ומה בעצם לשדר, וכל העצות שקיבלה מסתובבות לה בראש ומבלבלות אותה.. איך מקשיבים לקול הפנימי?

לקריאת הבלוג »

איך אני נראית?

איך אני נראית? שקד החליקה את אצבעה על הטלפון וגילתה שמחכה לה שיחה שלא נענתה והודעה חדשה."בעיקרון הוא אמר כן.אבל אני צריכה לדבר איתך על

לקריאת הבלוג »

הוא לא מחליט!

אנחנו נפגשים כבר תקופה, הכל הולך טוב, אני כבר רוצה להתחתן ולדעת לאן הכיוון שלנו, אבל הוא לא מחליט! אני לא רוצה להימרח ושבסוף יישבר לי הלב…

לקריאת הבלוג »

להתחתן?!

להתחתן?! על הנייר, הכול היה מושלם.היו בו כל הדברים שהיא רצתה.אחרי תקופה ארוכה של יובש בהצעות, התקשרה אליה חברה מהשירות ושאלה אם היא פנויה.אמרה שיש

לקריאת הבלוג »
.
גלילה לראש העמוד
ימים
שעות
דקות
שניות

רוצה לקבל סיפורים ומאמרים נוספים?

יש למלא פרטים. הנתונים נשמרים במערכת ולא יופיעו באתר.

דילוג לתוכן