אביה מוציאה מכיסה את פיסת הדף המקומט,
ומנסה ליישר אותו לפניה על השולחן.
על הדף כתובים בכתב ידה הנאה של תמר,
חברתה הטובה,
כתריסר שמות.
כל השמות של האנשים שהיא אוהבת,
שהייתה רוצה שיכתבו לה מכתב לכבוד שבת הכלה שלה,
בעוד שבוע וחצי.
אביה פותחת את הטלפון ומתחילה לנסח את ההודעה:
"שלום,
אני חברה טובה של תמר.
אנחנו מארגנות לה שבת כלה בעוד שבוע וחצי…"
שבוע וחצי לשבת כלה!
מי היה מאמין שבעוד שבועיים בדיוק תמר מתחתנת?!
אביה מרגישה את ההתרגשות מטפסת במעלה גרונה,
בפעם המיליון אולי בחודשיים האחרונים,
כאילו היא עצמה עומדת להתחתן.
וביחד עם אותה התרגשות ענקית,
עולה גם הגוש המוכר,
החונק.
זה שהיא בעיקר מתאמצת לא להכיר בקיומו.
זה שמנסה בכוח לבאס אותה,
לספר לה את הסיפור שהיא ממש לא רוצה לשמוע.
שתמר מתחתנת ומשאירה אותה לבד.
שתמר מתחתנת ולה אין אפילו מישהו באופק.
שתמר מתחתנת ו…
שאולי זה לעולם לא יקרה לה.
לא!
לא יכול להיות שהיא לא הכי שמחה בעולם שתמר מתחתנת.
הכול הן עברו ביחד,
מאז שהכירו במדרשה.
ההתרגשות מההצעות הראשונות,
ההתלבטות מתי להתחיל,
הדייטים ההזויים יותר ופחות,
הקשרים שנוצרו.
ההתלבטויות,
החששות,
התקוות.
בכול הן שיתפו אחת את השנייה,
במשך שלוש שנים שלמות.
שלוש שנים של חתונות של חברות,
של תפילות ואכזבות ונפילות,
וגם של המון תובנות על עצמן,
על החיים,
על בחורים ועל עבודת ה'.
אביה משתיקה את המחשבות ועוברת על רשימת השמות.
את כולם כמעט היא מכירה.
חלקן חברות משותפות,
חלק מהמשפחה של תמר,
ו…
שם אחד לא היה מוכר לה בכלל.
שם של אישה.
מיכל כהן.
אפילו הצליל של השם לא נשמע מוכר.
זיק של סקרנות ניצת בה,
מעורב בפליאה –
איזה אדם מחייה של תמר היא לא מכירה,
אפילו בשם?
היא שלחה הודעה לתמר:
"מי זאת מיכל כהן?
אפשר את המספר שלה?"
רק כעבור דקות ארוכות היא מקבלת הודעה בתגובה:
"נדבר מחר".
הסקרנות בערה באביה אפילו יותר,
והיא חיכתה בקוצר רוח לנסיעה שלה מחר עם תמר למדידה האחרונה של שמלת הכלה.
למחרת הן נפגשו בתחנה המרכזית ועלו ביחד על האוטובוס.
אביה כבר לא יכלה להתאפק.
"נו,
אז מי זאת מיכל כהן?"
היא הסתובבה לכיוונה של תמר בציפייה.
תמר הייתה שקטה לכמה רגעים,
מהורהרת.
"האמת היא שרציתי לספר לך את זה כבר מזמן.
אבל איכשהו זה פשוט לא קרה.
אל תדאגי,
לא סיפרתי על זה לאף אחד.
אבל הרגשתי שאני חייבת לספר לך לפני שאני מתחתנת.
שתדעי".
היא עצרה שוב לכמה רגעים,
ואז המשיכה בקול שקט:
"זה ממש לא שאני מתביישת או משהו.
פשוט הרגשתי שזה משהו שאני צריכה לעבור לבד.
הרגשתי שאם אספר על זה,
ובטח על מה שקורה שם,
משהו מהקסם ומהאינטימיות של זה ילך לאיבוד.
את לא כועסת,
נכון?"
"אני אחליט אחרי שתספרי"
דחקה בה אביה,
חצי בחיוך וחצי ברצינות תהומית.
"לפני קצת יותר מחצי שנה,
התחלתי ללכת למאמנת רגשית.
זה קצת כמו טיפול,
אבל יותר ממוקד,
קצר,
והמטרה של הפגישות היא לברר את הקטע של דייטים וזוגיות בחיים שלך.
ברור שזה קשור גם למלא דברים בחיים…
אבל זה ממוקד יותר,
מבינה?"
היא עצרה רגע ואז המשיכה בלי לחכות לתגובה.
"הייתי מאוד מבולבלת אחרי שאורי נפרד ממני.
את בטוח זוכרת את זה.
הרגשתי שאני חייבת תובנה קצת יותר עמוקה.
הרגשתי שאולי יש משהו טיפה יותר רציני שתקוע,
ולא סתם קשר אחרי קשר מסתיימים בלי כלום.
בדיוק קיבלתי במייל פרסום על אימון רגשי לזוגיות,
ובלי לחשוב יותר מדי פשוט קפצתי למים.
תוך כדי התהליך של האימון הכרתי את יונתן,
והשאר היסטוריה…
מיכל הייתה המאמנת שלי,
ומאוד רציתי שהיא תכתוב לי גם מכתב לשבת כלה…"
תמר השתתקה.
המחשבות החלו לרוץ בראש של אביה.
אימון רגשי?
תמר?
אבל…
אימון זה כמו טיפול,
לא?
וזה אומר שמשהו לא בסדר עם תמר?
תמר אף פעם לא אמרה לה שמשהו כל כך קיצוני לא בסדר.
תמיד היו בעיות,
אכזבות מקשרים ותובנות חדשות על עצמה…
אבל טיפול?
זה לא קצת מוגזם?
"זה ממש לא מוגזם,
אביה".
אופס.
מסתבר שאת השאלה האחרונה היא שאלה בקול.
"מעולם לא חשבתי שאני לא נורמלית.
ברור שיש לפעמים מחשבות שאולי משהו אצלי לא בסדר,
ולמה זה קורה לכולם ורק לי לא,
וכל זה…
וגם ברור שכל מיני דברים מהחיים
עולים וצפים כשמתחילים לצאת וליצור קשרים בשביל להתחתן…
אבל באמת שאף פעם לא הרגשתי שאני חורגת מהנורמה.
שמשהו קיצוני לא בסדר.
אבל הרגשתי צורך לדבר עם מישהי מקצועית שתעשה לי קצת סדר בכל המחשבות,
שתעזור לי להבין יותר איפה אני תקועה ואיך אני יכולה לקדם את עצמי.
היו לי תובנות ומחשבות,
אבל שום דבר לא היה ממש מבורר עד הסוף.
כבר לא היה לי ברור מה אמיתי ומתי זה סתם קולות שבאים להחליש אותי.
מתי ההשתדלות שלי מוגזמת ויוצרת לחץ,
ומתי אני מרפה יותר מדי…
אז פשוט החלטתי ללכת על זה.
זאת הייתה אחת ההחלטות הכי טובות שעשיתי בחיים…
תכל'ס,
אביה,
לא יודעת אם לא הייתי מפספסת את הקשר עם יונתן בלי לעבור את התהליך הזה תוך כדי.
הקב"ה זימן לי את זה בדיוק בזמן.
את קולטת שיש מצב שבזכות זה אני אשכרה מתחתנת עם יונתן?"
שאלה אותה תמר בקול נרגש.
——————————
"שלום,
קוראים לי אביה.
אני…
אמ…
חשבתי לבוא אליכם לאימון…
אפשר בבקשה קצת יותר פרטים?
קיבלתי את המודעה שלכם בוואצאפ…
הבנתי שיש לכם כמה מאמנות ולא בדיוק הבנתי איך להגיע אליכם…"
"שלום,
אביה",
ענתה מישהי חמודה מעברו השני של הקו.
"בהחלט הגעת למקום הנכון.
קודם כול,
תדעי שאני ממש מעריכה את האומץ שלך לפנות אלינו.
זה ממש־ממש לא מובן מאליו…
יש לנו כמה מאמנות,
ואחרי שיחה אחת בטלפון אנחנו מתאמים לך פגישה עם המאמנת שיכולה הכי להתאים לך – גם ברמה הטכנית ובעיקר בסגנון ובדרך האימון.
אני אקח את כל הפרטים שלך,
ואני ממש מקווה שנוכל לחזור אלייך בקרוב".
"אחלה,
תודה רבה".
היא ענתה בשקט וניתקה.
.jpg)
אימון רגשי.
ייעוץ מקצועי.
ללא ספק,
יש כל כך הרבה מניעות וחששות סביב העניין הזה,
וזה הכי מובן בעולם.
"זה אמור לקרות לבד."
זה טבעי.
לכולן זה קורה גם בלי זה…
אני עוברת תהליכים פנימיים,
אני מודעת לעצמי,
אני יודעת מה קורה לי בפנים…
לחפור בדברים הלא־טובים זה מקבע אותם בתוכך,
זה רק מציף יותר,
זה מעצים אותם.
בסוף כולם מתחתנים…
לכל אחת יש את הדרך שלה לעבור בקצב שלה…
זה עולה מלא כסף,
אין לי כסף להשקיע בדברים שלא בטוח יעזרו…
וגם לא זמן פנוי…
אני מתביישת לספר למישהי זרה את הדברים העמוקים שמעיקים עליי…
אולי בכלל אני אתקשר ובסוף לא אתחבר למאמנת…
לא יהיה לה מקום,
זמן,
פניוּת אליי…
בקיצור,
אלף ואחת סיבות ממש טובות למה לא כדאי ללכת לאימון.
האמת היא שרוב החששות נובעים פשוט מחוסר הבנה מה זה באמת אימון רגשי.
——————————
צחצוח שיניים.
העיניים של אביה כבר מתחילות להיעצם תוך כדי,
משתוקקות לנוח אחרי היום הארוך שעבר עליה.
קודם המבחן,
אחר כך הפגישה עם דניאל,
ואחר כך שבע ברכות לתמר עם כל החברות…
וואו,
זה בהחלט היה יום ארוך מאוד.
וחוץ מהיום הארוך הזה,
גם הנפש שלה עמוסה.
הכול מתערבב לה.
החתונה של תמר והחתן החמוד שלה,
ביחד עם הפגישה הראשונה עם דניאל,
שהייתה…
לא יודעת מה היא הייתה.
הוא בטוח לא נסיך החלומות שהיא חלמה עליו.
מצד שני,
הוא גם לא היה מזעזע…
אוף…
יאללה.
בא לה כבר שיהיה אחד מושלם,
על ההתחלה.
אהבה ממבט ראשון כזה.
היא יודעת שזה לא באמת ככה,
אבל אין לה כוח שוב להתלבטויות האלה.
היא הרגישה כל כך רחוקה מאיפה שתמר הייתה היום,
זורחת מאושר עם מטפחת מהממת לראשה.
כל אותו שבוע,
הנפש שלה המשיכה להיות עמוסה.
היא מצאה את עצמה חושבת כל הזמן על הדייטים עם דניאל,
מתלבטת כל פעם יותר ויותר.
היה לה ברור שהוא ממש לא החלום שלה,
מהרבה בחינות.
מצד אחד לא הייתה שום סיבה ממשית להגיד לא.
ואולי משהו כן יקרה?
אולי עם הזמן הוא כן ימצא חן בעיניי?
ומצד שני –
למה למשוך סתם?
יום אחרי שדניאל אמר לה שזה נראה לו פחות הכיוון שלו (אפילו שהיא התלבטה בעצמה,
זה עדיין היה מבאס לשמוע את ה"לא" הזה),
התקשרה אליה הבחורה החביבה מהאימון.
יש כמה מאמנות פנויות,
היא בישרה לה.
הן דיברו במשך כמה דקות כדי לראות מה היא רוצה,
איזו מאמנת הכי יכולה להתאים לה גם מהבחינה האישית וגם ברמה הטכנית…
והיא הלכה על זה.
יומיים אחרי הפגישה השנייה עם שלומית המאמנת,
אביה קלטה פתאום תחושה בלתי־מוכרת.
הראש שלה לא היה עמוס.
היא פגשה את תמר באותו יום,
ועדיין הראש שלה לא היה עמוס.
העוצמה של השחרור הזה,
של השקט,
הפתיעה אותה.
היא לא קלטה כמה היא התרגלה לזה שהמחשבות שלה כל הזמן מציקות שם בפנים,
שואלות שאלות,
בוחנות,
משוות,
מתישות אותה.
היא ישבה בחדר שלה עם מוזיקה שקטה,
וניסתה לשחזר מה היה לה בשתי הפגישות האחרונות.
היא יודעת שזו רק ההתחלה,
ועדיין זה הפתיע אותה לגלות ששני מפגשי אימון בסך הכול יכולים להיות כל כך משמעותיים.
בפגישה הראשונה היא עסקה עם שלומית בזיהוי החלקים הטובים שלה –
החוזקות והכוחות.
אביה יודעת שהיא אחת הבחורות היותר מודעות לעצמן,
ועדיין…
זה היה פתאום כל כך עוצמתי,
כל כך מהדהד.
השאלות המכוונות עזרו לה לגלות כל כך הרבה נקודות עוצמתיות בתוכה.
אפילו ביחס לתכונות שהיו נראות לה דווקא כחולשות שלה,
היא הבינה פתאום כמה כוחות יש בה.
אביה יצאה מהפגישה הזאת נסערת.
היא הייתה אחרי כמה ימים בלי שום הצעה,
ותמיד כשאין שום הצעה באופק היא קצת מדוכדכת.
עד הפגישה הראשונה עם שלומית,
היא אפילו לא ממש קלטה את עוצמת המשקעים השליליים שבתוכה.
הבחורים שחותכים,
החברות שמתחתנות,
התקופות היבשות…
כל אלו גרמו לשחיקה גדולה מאוד של ההערכה העצמית שלה.
בסוף הפגישה הראשונה,
שלומית הסתכלה עליה כך שפתאום היא הרגישה בעוצמה אדירה את כל הטוב שיש בה.
היא הרגישה שסוף־סוף,
אחרי הרבה זמן,
מישהי רואה אותה באמת,
בגדלות שלה,
בעוצמות שלה.
בסוף הפגישה שלומית אמרה לה שרק ככה יוצאים לדרך ארוכה –
עם שק מלא בכלים,
בעוצמות,
בכוחות ובאמונה שלמה שהדרך הזאת אפשרית.
פתאום היה לאביה בהיר כמו השמש שברור שיהיה מי שירצה להתחתן איתה.
שיש מישהו שיכול להתחבר אליה ולשמוח בכל הטוב שיש בה…
מה השאלה בכלל?!
בפגישה השנייה היא תיארה לשלומית את כל תהליך הדייטים שלה עד היום.
סגנון הבחורים,
פרידות,
קשרים ארוכים יותר ופחות.
שלומית אבחנה את כל התהליך,
וביחד הן מיפו את כל הנקודות החזקות והיותר מורכבות שהיו לאביה לאורך הדרך.
הן גילו ביחד את הצמתים שבהם היא נתקעת באופן קבוע,
ובסוף התמקדו בנקודה מהותית אחת,
שנראתה לאביה הכי משמעותית באותה העת כדי לקדם אותה לזוגיות.
היא יצאה מהפגישה עם המון תובנות חדשות,
ובעיקר עם תחושה הרבה יותר בהירה של מה אמור לקרות כדי שהיא תצליח בע"ה ליצור קשר עמוק ומשמעותי.
אביה הרגישה שסוף־סוף יש לה קצה חוט בתוך כל הסיפור הזה,
יש לה במה לאחוז.
היא אף פעם לא בחנה כך את הדברים במבט מלמעלה.
לא ראתה את התהליך השלם,
את התפיסות וההתנהלויות שחוזרות על עצמן –
הטובות יותר ואלה שפחות.
השאלות המכוונות,
ההקשבה המרוכזת והאבחון המדויק של שלומית הצליחו ליצור אצלה תחושה של סדר,
של היגיון.
אמנם לא היה פשוט לראות את כל המקומות שבהם היא פחות מצליחה או מסתדרת,
ובכל זאת זה הרגיע אותה מאוד.
היא חשה שהיא מבינה פתאום את מקור הבלבול,
מבינה ממה הוא נובע,
ובעיקר…
מבינה שביכולתה להתקדם ולהתפתח,
כך שהיא תהיה רגועה יותר ושמחה יותר,
ואפילו בע"ה תתקרב אל האיש שלה.
אביה התחילה להבין מדוע תמר לא סיפרה לה על כל זה.
זה באמת תהליך כל כך אישי.
היו לה כל כך הרבה תובנות חדשות,
וזה באמת עדיין ראשוני כל כך,
עדין ודק,
וממש־ממש שלה.
מהו אימון?
השלב הראשון באימון הוא לחזור אל האוצרות שלך.
להיות שוב בטוחה במי שאת,
בטוב שבך,
בייחודיות שלך.
חשוב מאוד שהמאמנת תכיר קודם כול את מי שאת באמת,
את הכוחות והכלים שיש לך,
כדי שתעברי את התהליך הזה הכי טוב שאפשר.
וכמובן…
כדי שתחזרי להאמין בעצמך שאת ראויה.
כל כך ראויה,
טובה.
מעולה.
ראויה להתחתן עם האיש שהכי יתאים לך בעולם.
ובטוח יש מישהו שיזכה ליהנות ולשמוח בכל הטוב הזה ביחד איתך!
בשלב השני המאמנת ואת ממפות יחד את תהליך הדייטים ומזהות את הנקודות שבהן את מרגישה שמשהו לא עובד.
השאיפה היא להגיע בסוף התהליך הזה לנקודה אחת או שתיים שהן עמוקות,
מרכזיות ומהותיות,
כך שאם עובדים עליהן ומשחררים אותן –
הכול ייראה אחרת.
יש כוח גדול מאוד בזיהוי המכלול מתוך כל הפרטים.
בהבנה עמוקה יותר ממה נובעים הדברים,
למה זה קורה.
כך אפשר לגלות שדברים קשורים זה לזה ושיש שורש משותף להרבה חוויות שאת חווה.
כמובן,
מעבר לזיהוי ולהעצמה של הטוב שלך ושל מה שחוסם,
יש עוד הרבה חוויות חדשות באימון:
להרגיש שמישהי מקשיבה באמת רק לך
ולא מערבבת בינך ובינה.
שמישהי יודעת לשאול את השאלות הנכונות,
לאבחן ולזהות בצורה מקצועית על מה צריך לעבוד,
ולעזור לך להבין באופן שורשי יותר ממה נובעים הדברים.
פתאום יש מקום וזמן ממוקדים להתעסק במה שמפריע,
וזה משחרר את המחשבות
כי הכול נהיה הרבה יותר ממוקד ובהיר.
את מבינה דברים שקורים לך,
מחשבות שאת חושבת,
הרבה יותר לעומק.
את מסוגלת לקלוט דקויות וניואנסים הרבה יותר עדינים בנפש שלך.
גם בפגישות הראשונות,
התהליך שקורה הוא מאוד־מאוד אישי.
יש כאלה שזה מציף אותן יותר וכאלה שפחות,
לפעמים אפשר לצאת עם יותר בהירות ולפעמים עם פחות.
יש כאלה שאצלן דרושה יותר סבלנות,
וכאלה שכבר אחרי שתי פגישות מרגישות המון סדר וכיוון.
כל אחת ואחת והסיפור שלה,
עם העולם שהיא מביאה איתה ועם הקצב שלה.
וזה גם בדיוק מה שכל כך ייחודי באימון רגשי –
הכול מתנהל לפי הקצב שמדויק לך.
המאמנת קשובה לקלוט מה עובר עלייך,
ושתיכן יחד כל הזמן בחשיבה:
מה טוב?
מה נכון?
כמה להתקדם וכמה להרפות?
אין נכון ולא נכון,
אין טוב או רע.
זו רק את,
והדרך הייחודית לך להגיע אל העוצמות שלך,
אל העומקים שבך,
אל השורשים של מה שמניע אותך,
ואל הפתרונות והתשובות הנכונים לך.
תמר יקרה.
אמנם לא דיברנו כבר מלא זמן,
וזה ממש מובן והגיוני בעיניי,
אבל רציתי שתדעי שאני מתגעגעת…
וחוץ מזה,
רציתי להודות לך ממש.
לא סיפרתי לך,
אבל אחרי שאמרת לי (בנסיעה ההיא למדידות של השמלה) שהלכת למאמנת רגשית,
החלטתי ללכת גם.
כבר כמה חודשים שאני בתוך התהליך הזה,
ואין לי מילים…
זה פשוט עשה שינוי כל כך גדול.
וזה הרבה מאוד בזכותך.
תודה לך על האומץ לספר לי שהלכת לאימון.
זה ממש לא מובן מאליו בעיניי.
פתחת בשבילי את האפשרות הזו,
שהייתה חסומה בתוכי לחלוטין.
וגם…
תודה שהמשכת לחשוב עליי והצעת לי את דוד.
עוד אין לי מושג מה יקרה בסוף,
אבל מה שבטוח שהכול כבר שונה.
כל כך הרבה דברים נפתחו לי בקשר הזה.
נהייתי הרבה יותר בטוחה בעצמי,
מודעת למקומות שאני רוצה לעבוד בהם בתוך הקשר.
אני מצליחה פתאום להקשיב באמת.
להיות משוחררת,
ליהנות.
גם אם נתחתן בסוף וגם אם לא,
תדעי שב"ה הרבה מאוד טוב כבר קרה.
אז שוב תודה רבה.
מחכה שנדבר בהזדמנות הקרובה!
אביה.
עכשיו במכון עומק הקשר:
1.זכינו ללוות כבר מעל 2000 בנות לחופה. אולי גם לך האימון הרגשי שלנו – אחת על אחת, באופן אישי, יכול להיות טוב? כאן את לוחצת לכל הפרטים.
2. התארסת? מוזמנת ללחוץ פה ולקבל את הערכה למאורסת מזל טוב!
3. אתה בחור שמבקש זוגיות? יש לנו מיילים לבחורים! מוזמן ללחוץ פה כדי לקבל תכנים שיתאימו לך יותר
השארת תגובה
