זו כבר הפעם הרביעית , שאני מתקשרת אליו היום והוא לא עונה.. בהתחלה התעצבנתי וכעסתי עליו, מה יש, הוא לא יכול שנייה להפסיק את מה שהוא עושה ולחזור אליי?! עכשיו אני כבר דואגת.. אולי קרה לו משהו? ניסיתי להסיח את הדעת. הצלחתי.. ל20 שניות.. ואז.. אחד… שתיים.. שלוש.. ספרתי את הצלצולים. ארבע… חמ..
-"אהלן"
נשמתי לרווחה והתאמצתי שהוא לא ישמע.
"אהלן. דאגתי לך…" אמרתי בכנות.
-"אה.. באמת שאין לך מה לדאוג.. פשוט עכשיו סיימתי סדר ערב.. " הוא אמר.
זה לא נשמע כמו התנצלות.
"מה שלומך?"
-"טוב, ב"ה.. ואת?"
"בסדר."
שתיקה….
"אתה יודע, ממש כיף לי לשמוע אותך…"
-"תודה".
שתיקה…
"אז.. איך היה לך היום?" שאלתי בנימה מתלהבת.
-"בסדר, ב"ה."
שתיקה…
-"תקשיבי, נדבר מחר בערב.. טוב?"
"אה….כן..בטח…" אמרתי.
"אבל…" עצרתי את עצמי.
-"אמרת משהו?"
"לא אמרנו שניפגש מחר?"
-"אה באמת? סליחה.. ממש פרח לי מהראש..
אני קצת עסוק בתחילת השבוע,
אולי משהו כמו שלישי- רביעי.. נדבר מחר.. בסדר?"
"כן אין בעיה". אמרתי וניסיתי לחשבן תוך כדי כמה פעמים לאחרונה לא ממש אמרתי את האמת.
-"טוב אז.. להתראות.. לילה טוב."
"לילה טוב".
הוא ניתק.
אני נשארתי עוד כמה דקות עם הפלאפון על האוזן ועם עוד כמה שקים של מחשבות על… עליו.
פעם זה ממש לא היה ככה. פעם הוא תמיד היה מתקשר.
פעם הרגשתי שהוא באמת מתעניין, שהוא באמת רוצה לדעת מה איתי ואיך אני מרגישה. שאם לא היינו מדברים במשך היום, מיד הוא היה מתקשר עם איזה משפט כזה, שעשה לי טוב בלב. אני פשוט לא מבינה. עכשיו אני הרבה יותר רוצה את הקשר. הרבה יותר מתאמצת בשבילו. והוא פשוט מתעלם מקיומי.. כאילו נמאס לו.. לפחות הוא היה חותך…
'ה' ישמור!' מיהרתי לגרש את המחשבה הזאת מהראש. 'תגידי תודה על מה שיש לך!' אני לא אשרוד שנייה אחרי שהוא יחתוך.. אומנם נפגשנו רק 5 פגישות, וגם הן לא היו ארוכות מאד אבל אף פעם לא הרגשתי ככה. אף פעם לא נפגשתי עם מישהו כזה.
○○○
מה קרה בקשר הזה? למה הוא עבר כזה שינוי משמעותי? איך ייתכן שדווקא כשאותה בחורה התחילה להשקיע, הבחור שהיא נפגשה אתו הפסיק? ו…מה היא תעשה עכשיו?! היא תמשיך ככה…? הבחורה הזאת עברה תהליך במהלך הקשר. בהתחלה היא לא הפגינה עניין, נתנה לבחור להוביל, ואילו בשלב מאוחר יותר היא החלה להתלהב. היא הרגישה שייתכן שמצאה את בחיר ליבה ולכן הייתה מוכנה לעשות הכל כדי לא לאבד אותו. ממש הכל. אפילו קצת… "לרדוף אחריו".
מה הבעיה עם זה?
הבעיה היא , שדווקא עצם ההשתדלות המתלהבת והנואשת יצרה את הבעיה.
ההשתדלות הזאת סיבכה אותה עמוק במשוואת ה"רודף –הודף".
כשרודפים אחרי מישהו, לרוב זה יוצר אצלו תחושת ריחוק. תחושה שלא שווה להשקיע במישהו שמוכן כ"כ להשקיע כדי לרדוף אחריי. כשמישהו מתקרב אליך מידי,
אתה אוטומטית לוקח כמה צעדים אחורה,
הודף, מתרחק. (מכירה את התחושה? תוכלי לחשוב על מקרה שגרם לך להרגיש כך?)
בחורה שהייתה באימון אצלי סיפרה לי, שבחור שהיא נפגשה איתו אמר לה, שהדבר שהכי הפריע לו אצלה היה, שהיא לא נתנה לו להיות "גבר". היא לא אפשרה לו "לחזר" אחריה, משום שמרוב התלהבות ורצון היא "חיזרה" אחריו.
היא תמיד הובילה, תמיד דרשה תשומת לב, תמיד עטפה אותו באהבה שלה, עד שהוא הרגיש שהוא נחנק. היא לא השאירה לו מקום לרצות בעצמו. היא רדפה והוא הדף.
חשוב לשים לב ש"רדיפה" לא באה לידי ביטוי רק באופן מעשי. הרבה פעמים לא נסכים "לרדוף" ממש, לא נסכים לאבד את כבודנו. אבל בפנים.. עמוק בפנים..
היינו רוצות לעשות כך. גם המקום הנפשי הזה מוקרן כלפי חוץ ומעורר הדיפה של הצד השני. אבל איך אפשר לא לרדוף כשאתה מרגיש שזה הדבר היחיד שעומד בינך לבין החלום שלך? כשאתה מרגיש שחסר רק עוד קצת מאמץ, עוד קצת השתדלות מצידך, עוד קצת לרדוף אחריו.. וזהו. תזכה בו.
איך אפשר לא להיות תלוי במישהו, כשאתה מרגיש שאתה כל כך תלוי בו? לא לרצות משהו שאתה רוצה בכל הלב? לשחק אותה?! לוותר על החלום?! לחכות לנס?! אני מחכה לזה כ"כ הרבה זמן… איך אפשר לוותר עכשיו ולא להילחם?! התשובה לשאלות הקשות האלה גנוזה בסוד.
סוד עמוק מאד של מילה אחת. סוד שבמבט ראשון נראה אולי קצת מורכב או רחוק,
אבל האמת היא שהוא ממש קרוב, ממש במרחק נגיעה….
והסוד הוא- ביטחון.
ביטחון בקב"ה.
אני לא באמת יודעת מה הכי נכון וטוב לי, אבל יש מישהו שכן יודע. יש מישהו שמסוגל לדאוג לי הרבה יותר ממה שאני מסוגלת לדאוג לעצמי. יש מישהו שיודע בדיוק מה טוב לי, בדיוק מה נכון לי ומתאים לי, ומה הדרך הכי טובה בשבילי להגיע לשם. והמישהו הזה נמצא איתי תמיד, משגיח עליי,דואג לי,שומר עליי שלא אפגע, המישהו הזה הוא הקב"ה, אבא שלי. מי זה הבחור שאני נפגשת איתו לעומת הקב"ה?! הוא מחליט משהו? הוא יחרוץ את גורלי ויקבע אם אתחתן ואהיה מאושרת או לא? אני תלויה בו?? אני הרי לא באמת צריכה שיתקשר אליי, וגם לא שאמצא חן בעיניו.
אני צריכה למצוא את החתן שלי, להקים את המשפחה שלי ולהיות מאושרת, וזה… לא תלוי בו..
כי גם אם אצליח לרַצות אותו, גם אם אצליח ברדיפה שלי, מי מבטיח לי שזה רציני? שזה יימשך? שבאמת נתחתן? אף אחד לא יכול להבטיח לי.
רק אחד.
○○○
בקושי נרדמתי בלילה מרוב מחשבות. היה לי קשה. היה לי עצוב. נמאס לי ממנו אבל.. לא יכולתי להרשות לעצמי לסיים את הקשר אתו. לא יכולתי… לא רציתי… הוא בדיוק מה שרציתי. אני רק צריכה איכשהו… הבוקר הגיע. ניסיתי לחשוב מה אני עושה עם עצמי. החלטתי שהיום אני לא מתקשרת אליו. נראה מתי הוא יתקשר אליי. נראה עד כמה הוא רוצה את הקשר הזה.. אם לא, אז די. אין לי כוח נפשי יותר למשחקים האלה. לפחות אני אוכל להתקדם קצת בחיים. לנסות..
עברה שעה. כל הזמן דמיינתי שהפלאפון מצלצל… ניסיתי להעסיק את עצמי ולא ממש הצלחתי. ירדתי למטבח, אמרתי לכל מי ששאל שהחלטתי להיות נחמדה ולהכין לכולם ארוחת צהרים, אבל את הסיבה האמתית…
עברה שעה ועוד שעה. הפלאפון לא צלצל. אני התאפקתי. אחרי ארוחת הצהרים הלכתי לבכות בחדר. בכיתי עליי, בכיתי עליו, בכיתי על כל החלומות שכנראה שכבר לא יתממשו.. ואז זה פתאום בא לי.
ברור שהכל מה'. ברור ששום דבר לא קורה סתם. וברור שה' ידאג לי. אני לא לבד.
העברתי איכשהו את הצהרים. היה לי ברור שזה יקח זמן, אבל היה לי גם ברור שאני אצליח, שאני אתגבר ואמשיך..
שיהיה טוב.
כשהלכתי לישון באותו ערב הייתי הרבה יותר רגועה ובטוחה.
ואז… הפלאפון צלצל. הוא היה מקסים כמו שזכרתי. שמעתי בקול שלו שהוא באמת רוצה לשמוע אותי. הרגשתי שזו כמו מין התחלה חדשה.
אבל הפעם.. עם סוף טוב.
○○○
הביטחון בה' מאפשר לי לראות מעבר למערבולת הרגשות, לגעת באמת האובייקטיבית. להבין שאני ממש לא תלויה בשום בחור, בשום הצעה, לחיות מתוך תחושה שאני לא תלויה באף אחד. אני לא צריכה להשפיל את עצמי, וגם לא להתחנן על חיי, אין צורך שארדוף אחרי מישהו בצורה כ"כ נואשת. (גם לא בחוויה הפנימית…)
אם לא הוא, יגיע מישהו אחר. ואין לי מה לדאוג, ה' ידאג לי שזה יהיה הבחור שהכי מתאים לי, הבחור המושלם עבורי.
היחיד שיכול לדאוג לזה, זה הקב"ה. הקב"ה שאוהב אותי ודואג לי ומתכנן כל הזמן איך לעשות לי את הכי טוב שאפשר. הקב"ה שייתן לי את הכי טוב בשבילי. בטוח.
הביטחון הזה נותן עצמה שאפשר להישען עליה גם ברגעים הכי קשים.
גם כשנראה לי שרק ה"רדיפה" תציל אותי ותאפשר לי להתחתן. כשאני נמצאת במקום הנפשי הזה של אמונה וודאות בכך שאני לא תלויה באף אחד מלבדו, ששום אדם לא יכול לחרוץ את גורלי, ושיהיה לי טוב. הכי טוב.
גם אם זה לא נראה ככה ברגע זה, אני יכולה להגיע רגועה לפגישות. אני מסוגלת לשחרר ולאפשר לדברים לקרות בלי ללחוץ, בלי "לרדוף" אחריהם בצורה נואשת.
הביטחון מאפשר לי להפסיק "לרדוף", וכשאני מפסיקה "לרדוף", לצד השני הרבה יותר קל להפסיק "להדוף" ולאט לאט הוא… מתחיל לרדוף אחריי..
אבל.. לא להתלהב אף פעם?
אף פעם לא להתאמץ ו"לרדוף" אחריו?
ואם הפעם זה-זה?
קודם כל, חשוב מאד שהצד השני ירגיש שאת רוצה ומעוניינת בקשר, חשוב מאד שתרצי באמת שזה יצליח, אחרת אין ספק ששום דבר לא יתקדם. הרצון חייב להיות בתמונה, השאלה היא איך מפגינים אותו כלפי חוץ. עד כמה את משדרת אותו.
כמו בכל דבר בחיים, אף פעם לא טוב להיות באחד הקצוות. הנקודה הנכונה היא תמיד באמצע. צריך תמיד לשים לב למינון ולהיות מודעים למצב. לא "לרדוף" ולא "להדוף", למצוא את האיזון שבניהם.
מצד אחד לא להתלהב מידי ו"לחזר" אחריו בלי סוף, לא לתת לבחור הרגשה שבלעדיו אין לי כלום בחיים, ומצד שני גם לא "לייבש" אותו. (מותר להגיד "ממש שימחת אותי" כשמגיע לו לשמוע את זה..:) דרך טובה לגלות שסטיתי מהאיזון , היא לחוש מה קורה בקשר…
לדוג':
אני משקיעה המון ובמקום להעריך אותי הבחור מתרחק? כנראה שאני בצד הלא נכון של המשוואה.. (חשוב לי להדגיש שהמשוואה הזו היא לא "תורה מסיני", בחורה שמרגישה שבלי ההתלהבות "היא לא היא", צריכה לחשוב טוב אם כדאי לה לצנן את ההתלהבות שלה.
האם להשאיר?
יש בנות, שקוראות את המאמר, ו…רגועות לגמרי. הן אף פעם לא "רודפות".. הן תמיד ברוגע, מחכות שהאביר על הסוס הלבן יגיע.. בעצמו. בלי להראות לו את הדרך..
אף פעם הן לא הגיעו למצב, שהן רצו מישהו עד כדי כך שהן "רדפו" אחריו. יש בנות שהמילה האחרונה היא תמיד שלהן, והיא בד"כ "לא". מה התפקיד שלהן? איך הן יכולות לקדם את הקשרים שלהן? ומה העבודה של ההודפים (או ההודפות..)??
על כך בע"ה – בפעם הבאה….
_____
אהבת? איזה כיף…אולי גם לחברה שלך זה יכול להיות טוב? רוצה להעביר לה?
קיבלת את המייל הזה מחברה, ואת רוצה לקבל גם כן מיילים?
ממש בשמחה! כאן את מצטרפת!
עכשיו במכון עומק הקשר:
1. זכינו ללוות כבר מעל 1500 בנות לחופה. אולי גם לך האימון הרגשי שלנו – אחת על אחת, באופן אישי, יכול להיות טוב? כאן את לוחצת לכל הפרטים. אפשר גם להתקשר – 0584170276
2. החבורה! – מיזם חברתי חדש של עומק הקשר – סדנא שבועית עם נחמה, חברות, מאגר מטורף של שו"ת לקראת נישואין, מפגשי חברות מפנקים בירושלים ועוד המון כיף – במחיר חברתי
התארסת? מוזמנת ללחוץ פה ולקבל את הערכה למאורסת מזל טוב!
נ.ב 2 איזה כיף היה לקבל את המשוב הזה של רבקה, שזכינו ללוות –
הדרך של מכון עומק הקשר פשוט עובדת!
אחרי כך וכך שנים בעולם הדייטים, אחרי מאות פגישות(אמיתי!) עם בחורים שלא צלחו. הבנתי שאני צריכה לעשות משהו שונה כדי לקבל תוצאה שונה. זה היה רגע לפני החגים, הייתי אחרי תואר ראשון, עובדת בעבודה נחשבת. לכאורה הכל אחלה, אבל הדבר הכי חשוב- חסר. החלטתי לקראת השנה החדשה להעניק לעצמי מתנה, לא ידעתי לאיזה מסע חיים הבחירה הזו תיקח אותי, אבל החלטתי שאני הולכת על זה. ונרשמתי לסדנת אימון רגשי של מכון עומק הקשר. נפגשנו קבוצה אינטימית של בחורות למספר מפגשים, כשכל מפגש עוד חלק ממני התקלף, עוד תובנה פתאום הובנה והתחלתי לעשות עבודה פנימית. כל התקופה הזו לא קיבלתי שום הצעה. ממש מאתגר, אבל הבנתי שכנראה כך הקב"ה רוצה. נחמה היתה מקצועית ורגישה, נתנה את התחושה שכולנו טובות ונפלאות, וזה עוד לימוד בדרך לחתונה…
זכיתי לסיים את הסדנא, ויום למחרת הכרתי את מי שלימים יהיה בעלי … אני בטוחה שאם הייתי מכירה אותו לפני הסדנא הקשר לא היה נגמר בחתונה
אלא פשוט נגמר.
זכיתי בשליחים טובים ובסייעתא דישמיא עצומה…
אני יודעת שיש היום כל כך הרבה מאמנות לחתונה, יש כל כך הרבה שיטות ודרכים וגישות. אני יכולה להגיד בוודאות שהדרך של מכון עומק הקשר פשוט עובדת.
אני ממליצה מכל הלב, לכל אחת שמרגישה שאיבדה את הדרך, שמחפשת את האוצר מתחת לגשר, לעבור תהליך עוצמתי ומשמעותי, שככל הנראה ישפיע לה על המשך החיים.
רבקה, נשואה ואמא לשתי בנות מתוקות ב"ה ️
השארת תגובה