בלוג

להביא דברים אל הקשר

תמיד אני שומע שבנות מתלוננות שמי שיוצא איתן לא מספיק החלטי.

ב"ה לי אין בעיה כזו. 

אני אוהב להחליט, להוביל. 

יש לי המון רעיונות מעולים מה לעשות בדייטים, ואני אפילו עובד במשרה חלקית במקביל ללימודים, אז אני מרשה לעצמי בכיף לפנק כשיושבים בבית קפה.

בקיצור, לפי הספר ואף הרבה מעבר לכך.

לפני חודש הציעו לי להיפגש עם תמר. 

היא נשמעה לי אחלה בחורה, אז הסכמתי. 

והיא באמת אחלה.

אממה, בדייט האחרון שלנו היא לקחה אותי לשיחת "מה אתה חושב את עצמך ואולי אתה בכלל גבר מכה".

אני לא חושב את עצמי. כאילו, אני לא הלל הזקן, אבל סביר.

ובחיים לא הייתי פוגע בבחורה, בטח לא בתמר.

אני לא מבין מאיפה זה בא לה.

אמרתי לה את זה. 

אז היא אמרה שאני החלטי מדי, לא נותן לה להחליט בעצמה ושהיא כבר לא בת שלוש.

אמרתי לה שאני יודע שהיא לא בת שלוש, כי אם היא הייתה בת שלוש לא הייתי רוצה להתחתן איתה.

היא ממש הסמיקה, ולא ידעה מה לומר איזה עשר דקות.

רק אז קלטתי מה אמרתי לה. 

כאילו, ברור שאני רוצה להתחתן איתה וזה. 

בשביל זה אנחנו נפגשים, לא?

אבל אולי לא הייתי צריך לומר את זה בדיוק ככה… 

 

__________________________________

 

דינה הציעה להכיר לי את בן־דוד שלה, אליהו.

באופן כללי היה נשמע לי שהוא בחור טוב, והפרטים די התאימו למה שרציתי (אף פעם אין מאה אחוז), אז הסכמתי.

 

הוא באמת התקשר אליי והציע שניפגש למחרת בבית קפה ושהוא יבוא לאסוף אותי בשעה שבע וחצי.

לא היה לי איזה משהו מיוחד לעשות למחרת בשעה שבע וחצי, אז זרמתי איתו.

 

האמת? הוא בחור מצחיק. 

ממש נהניתי בדייט, ואני לא אומרת את זה בדרך כלל.

בסוף, הוא ממש התעקש לשלם. כמעט רבנו על זה.

אני מעדיפה לשלם על עצמי, תודה רבה. במיוחד בדייט ראשון־שני.

אחר כך, אם ממשיכים, אז זה כבר יותר נעים וגם מתאים אם הוא משלם, וחשוב לי גם לשלם לפעמים. לא רוצה להרגיש חייבת לאף אחד. רוצה לפנק? תפנק את אשתך. לא אותי. לא לפני שבכלל הכרנו.

 

למחרת הוא מתקשר אליי ומדבר. 

הפתיע אותי שהוא לא שאל, "איך היה לך אתמול? את רוצה להמשיך?"

אבל רציתי להמשיך, אז זרמתי.

חשבתי שבדייט השני ניפגש באמצע. 

בכל זאת, הוא מגיע מבאר שבע ואני גרה במרכז.

אבל בסוף השיחה הוא אומר לי, "אז ניפגש מחר בשש מתחת לבית שלך?"

הייתי כל כך בשוק, שלא היה לי נעים לומר לו לא.

 

בכל אופן, איך שאני נכנסת לאוטו, הוא מוציא לי אייס קפה מפנק כזה של ארומה (איך הוא ידע שזה מה שאני הכי אוהבת?), ולוקח אותי למרפסת תצפית מהממת.

 

בדייט השלישי הוא מזמין אותי למסעדה.

אני כבר יודעת שהוא הולך לשלם ולא נעים לי, אז אני מזמינה את המנה הכי זולה בתפריט (מרק).

זה לא ממש עוזר לי, כי הוא מזמין בשבילי גם צ'יפס ושתייה ואת הקינוח הכי יקר. 

 

קלטתן את הטיפוס, נכון?

עכשיו, מה הקטע?

טוב לי איתו. הפגישות זורמות והכול טוב.

 

אבל רגע… גם אני חלק מהקשר הזה… גם אני רוצה להשקיע…

ואתה יודע מה? אני אפילו רוצה להחליט לפעמים!!!

אישה זה לא קישוט.

יש לי דעה, עמדה, רצונות.

 

אפילו ביחס לנושאים שוליים כמו איפה נפגשים ומתי ומי משלם.

 

אחרי חודש נמאס לי, אז אמרתי לו את זה.

 

בתגובה, הוא די הציע לי נישואים.

 

נו, אז מה אני אמורה לעשות עכשיו?

 

******************************

 

וואלה. אנחנו פשוט שונים. גם בחור מתוק שממש מפנק ומשמח (ואיזה כיף לתמר…) יכול להעיק עלינו מאוד בזרימה ובעצמאות יתר שלו.

"הלו! תשאל גם אותי…"

 

והאמת היא שזו ההזדמנות שלנו להעלות לדיון את המיומנות הזו – להביא דברים לתוך הקשר.

 

קורה שמרגישים שישנן נקודות בקשר שמפריעות לנו, מציקות או חוסמות. וזה באמת קשה.

אחד הכלים המדהימים לעלות קומה בתקשורת בינינו, הוא להביא את זה לקשר.

ובעברית, מה זה אומר?

לספר לו מה אני מרגישה, מה זה עושה לי, מה אני צריכה.

אבל… וזה אבל גדול – השאלה היא איך מספרים.

לא בטוח שהכיוון הנכון הוא לומר לו שהוא יהיה גבר מכה.

ואם לדעתך הוא באמת יהיה גבר מכה – תבדקי זאת מול איש מקצוע ותחתכי. אפשר גם בטלפון. אל תטרחי לעבוד על הקשר ביניכם בכלל.

אלא מה? לפעמים משהו מציק לנו בשני, ואנחנו פשוט מתארים לו כמה זה נורא וכמה זה חמור, ומפרטים את כל השלבים. הבעיה היא שזה לא ממש מביא את התועלת הגדולה של "להביא דברים אל תוך הקשר".

כשאנחנו פוגשים בביקורת אנחנו בדרך כלל מתכווצים, נאטמים, נבהלים והולכים צעד אחורה. 

 

כדי ליצור שיחה זוגית אמיתית, טובה, שבה שני בני הזוג מצליחים להכיל בטוב את הרגישויות של הצד השני, חשוב לזכור שני כללים חשובים:

  1. חסר קטן מתוך יש גדול – להגדיר את החסר כדבר קטן מתוך הרבה טוב שיש בקשר.

 

  1. מסרי אני – לשתף בגוף ראשון. מה אני מרגישה, מה יהיה טוב לי ומה פחות. לשתף בחוויה שלי ולא בכללים או באמיתות מוחלטות.

כדאי להתחיל בטוב ובכנות לומר מה טוב לי – כמה אני אוהבת אייס קפה של ארומה וכמה מפנק זה לחסוך נסיעה מהמרכז לבאר שבע… וכמה אני מעריכה את ההשקעה, וברור לי שזה לא מובן מאליו. אפשר להוסיף עוד, זו רק דוגמה.

לאחר מכן אפשר לומר בעדינות וברגישות שיש נקודה קטנה שקצת מקשה עליי, וחשוב לי לשתף בה, כי הקשר הזה משמעותי עבורי:

"אני מרגישה כיף ושגם לי יש חלק כאשר גם אני שותפה בהחלטות, אפילו קטנות, כמו איפה הפגישה מתקיימת. זה עושה אותי שותפה, כן גם בתשלום בבית קפה, לפחות בשלב הראשון – זה נותן לי מקום ומכבד אותי, מבין אליהו? ככה משמח אותי, ככה טוב לי". 

כך אני מביעה בפניו את ההרגשה שלי ומרוויחה את הרווח הנדיר של שיתוף במקום פנימי שלי, שיוצר חיבור. כמובן, חשוב לעשות זאת מתוך הערכה ומתוך שיתוף בתחושה שלי.

 

זה לא קל כמו שזה נשמע. נדמה שהרבה יותר קל וקצר לקבוע שגבר שמחליט לבד כל הזמן עלול להפוך להיות גבר מכה. זה משאיר אותי בעמדת כוח וגורם לו לצורך להתנצל ולהביא ראיות לחפותו.

אבל זו בדיוק הדרך הקצרה לחתוך קשר.

זה קצר, אבל לא ממש מוביל למה שהייתי רוצה.

ונראה שאליהו באמת חמוד…

 

השארת תגובה

רוצה לקבל עדכונים כשבלוג חדש מתפרסם?

יש למלא פרטים. הנתונים נשמרים במערכת ולא יופיעו באתר.

להביא דברים אל הקשר

להביא דברים אל הקשר תמיד אני שומע שבנות מתלוננות שמי שיוצא איתן לא מספיק החלטי. ב"ה לי אין בעיה כזו.  אני אוהב להחליט, להוביל.  יש

לקריאת הבלוג »

לתת לעצמי אהבה

"לתת לעצמי אהבה" מאז שאני זוכרת את עצמי אחד הסיוטים שלי היה הטיול השנתי. וזה לא שאני לא אוהבת לטייל או לא בכושר או שקשה לי

לקריאת הבלוג »

חברה מושלמת

חברה מושלמת הילה נכנסה לדירה בסערה. שלחה אלי חיוך ו"מה קורה, רונית?" חברי, והסתגרה מאחורי הדלת עם הטלפון הנייד שלה. בעברו השני של הקו נמצא

לקריאת הבלוג »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן