
שמירת נגיעה
אמונה סוף-סוף מוצאת בחור שמרגיש בדיוק זה.
שיחה זורמת, התלהבות משני הצדדים — ואז שתי מילים מפילות הכול: שמירת נגיעה
ברגע אחד היא ניצבת מול השאלה שאף אחת לא רוצה לשאול:
לוותר על הערכים שלי כדי להתחתן — או להחזיק באמת הפנימית שלי גם אם זה כואב?
סיפור קצר על גבולות, אמונה, ודבר אחד שחשוב לזכור:
על מי שאת — לא מתפשרים.

שמירת נגיעה
אמונה מחפשת בחורים מתאימים לפגישות כבר תקופה ארוכה, היא מוצאת באתר היכרויות בחור מקסים שנראה לה ממש מתאים, מדברת איתו ונהנית להתחיל להתרגש, עד שהיא מבינה שהוא… לא שומר נגיעה.

אני צריכה מרחב
מרים, סטודנטית צעירה, מתעוררת מחלום שמרגיש כמו סיוט – חתונה שמובילה לאובדן החופש ולחיים של שגרה מתישה. מצד אחד, הרצון לאהבה ולבית חם בוער בה. מצד שני, היא פוחדת להיעלם בתוך מחויבויות אינסופיות ולוותר על עצמה.
האם חייבים לבחור בין חיי זוגיות למשמעות אישית? האם אפשר לשלב בין קריירה, חברות וזוגיות טובה?
💭 בואי תגלי איך מרים מתמודדת עם הפחדים, מגלה נקודת מבט חדשה על נישואים, ועל איך אפשר ליצור חיים מלאים – גם בתוך זוגיות.
✨ כי לבחור בזוגיות זו לא לוותר על עצמך – זו בחירה שיכולה להעצים אותך.
רוצה לדעת איך?
הסיפור הזה נכתב במיוחד בשבילך.
הסיפור של נעמה – סיפור אמיתי!
הסיפור של נעמה (שם בדוי) – מבוסס על סיפור אמיתי כבר בתור חניכה רציתי להיות קומונרית. זאת שעורכת את המפקדים, שאחראית על האוטובוסים במסעות, שנשארת

מה הוא יחשוב עליי?
קוקס? או קוקו? קוקס זה יומיומי, כזה שעושים כשממהרים לאוטובוס. לא מספיק בשביל דייט. קוקו זה הרבה יותר יפה. מדגיש את מבנה הפנים שלה. בעצם,

המקום שלי בקשר
המקום שלי בקשר הוא סיפור על מערכות יחסים ועל הרגעים הקטנים שמספרים הכול. דרך עיניה של אחינועם, נגלה דינמיקה חבויה שכולנו מכירים – בין נתינה לקבלה, בין תקווה לאכזבה, ובין רצון להשקיע לרצון להרגיש מיוחדים. סיפור נוגע ללב שמזמין אותנו פשוט להרגיש.

מרשה לי לעשות לך דמיון מודרך?
את מגיעה לחתונה נרגשת כמעט כמו אמא של הכלה. הכלה רק רואה אותך ואת מיד מקבלת ממנה חיבוק גדול ונרגש

לנהל את הקשרים שלי נכון
רק שבועיים וחצי עברו מאז שהתחילו לצאת,
אבל איריס כבר מרגישה מותשת מרוב מחשבות.
כמה עליות וירידות היא ידעה בקשר הקצר הזה…

איך, למען ה', מגיעים להצעות טובות?!
"את מבינה? זו הפעם הראשונה שאני עושה את זה.." היא אומרת לי והעיניים שלה כלפי מטה, בוהות בכפית שבוחשת בתנועות עגולות בכוס התה

מה אני רוצה??
למתבונן מרחוק נדמה היה כאילו הם במעין מרדף- הוא הולך ראשון, בצעדים מהירים ובטוחים, והיא אחריו, איטית יותר ומהוססת, משתדלת לעמוד בקצב. השיחה אמנם קלחה

רציתי לחתוך אחרי 10 שניות..
רציתי לחתוך כבר אחרי הטלפון הראשון. בעצם, כבר אחרי 10 שניות. הוא היה מהצינים הכבדים, המגעילים, אלה שאפילו בחלומות שלי אני לא מדברת אתם, אבל


