רואות אור בס"ד שלום יקרות שלי! מה נשמע? שנה טובה!! אתן בטח רואות במסרים שאנחנו שולחים לכן, שיש אפשרות להקליק על התארסתי. לאחר ההקלקה ממלאים

סיפור אישי – חשוף ומטלטל סיפור אישי אמיתי. אנחנו יושבות בשתיקה. רק השולחן מפריד בינינו אבל לי הוא נדמה רחב כאוקיינוס. ואני לא טובה בשחיה.

ת'אמת כמעט חתכתי ת'אמת, כמעט חתכתי. ורק בגלל שמשהו לא הסתדר נתתי לזה סיכוי. פוו איזה מזל. * וואי, שיגע אותי. כאילו, תכבד! השקעתי- בהתארגנות,

מה הוא יחשוב עליי? קוקס? או קוקו? קוקס זה יומיומי, כזה שעושים כשממהרים לאוטובוס.  לא מספיק בשביל דייט. קוקו זה הרבה יותר יפה. מדגיש את מבנה

אני צריכה מרחב "שמלה לבנה, אולם, תזמורת, כיסא כלה, חתן, מטפחות, מכונת כביסה, כלים, בית, טיטולים, לילות ללא שינה, אסיפות הורים, מחויבות, מחויבות, מחויבות, ויובש,

האם זה הזיווג שלי?! בחלום אני עומדת שם בשמלה לבנה. המון אנשים מסביב, אבל אני לא רואה אותם, מרוכזת רק בזה שלידי. אני לא צריכה

הקשר שלנו מספיק טוב?! היא התלבטה, היו לה תכניות ללכת לישון מוקדם היום, אבל היא חייבת מקלחת. ולתפוס את המקלחת ל-45 דקות בשעה כזו, זה

הבחור השווה שתמיד חלמתי "האמת מעולם לא הציעו לי" שיתפה בכנות. יוני הנהן בראשו. מה הוא יכול להגיד? הערב היה נעים, החום נשבר עם רדת

להביא דברים אל הקשר תמיד אני שומע שבנות מתלוננות שמי שיוצא איתן לא מספיק החלטי. ב"ה לי אין בעיה כזו.  אני אוהב להחליט, להוביל.  יש

"לתת לעצמי אהבה" מאז שאני זוכרת את עצמי אחד הסיוטים שלי היה הטיול השנתי. וזה לא שאני לא אוהבת לטייל או לא בכושר או שקשה לי

"כשתהיה לי הצעה בשבילך אני אחזור אלייך"… אזהרת קריאה: הסיפור מבוסס על סיפורים אמיתיים, אך הדמויות והמאורעות בדויים ומוקצנים במכוון. שעון החול של חיי מראה

חברה מושלמת הילה נכנסה לדירה בסערה. שלחה אלי חיוך ו"מה קורה, רונית?" חברי, והסתגרה מאחורי הדלת עם הטלפון הנייד שלה. בעברו השני של הקו נמצא